הקשר שבין צריכת פרוקטוז- סוכר הפירות ומחלות לב

הסיכון לטרשת עורקים משפיע כיום על אנשים מרקעים אתניים וגילאים שונים. בעוד שגורמי הסיכון המסורתיים כמו עודף כולסטרול בדם נשלטים כיום בזכות טיפולים יעילים וזולים, תפקיד הפחתת הכולסטרול במזון במניעת תמותה לבבית הועמד לאחרונה בסימן שאלה. ירידה מתמשכת בצריכת כולסטרול במהלך 50 השנים האחרונות לוותה בעלייה בשיעורי התמותה הלבבית, מה שמעלה השערה שגורמים תזונתיים אחרים, כמו סוכרים המכילים פרוקטוז, עשויים להיות גורמים חשובים יותר.

ג'ון יודקין היה מדען ופיזיולוג יהודי-בריטי, חלוץ בתחום מדעי התזונה והוא הציע לראשונה בשנות ה-70 שהסוכר הוא הגורם התזונתי העיקרי למוות ממחלות לב. השערתו זוכה לתמיכה נרחבת בעשורים האחרונים.

אז מה עומד מאחורי השערתו של ג'ון יודקין?

חילוף חומרים של פרוקטוז במעי:

צריכת פרוקטוז:

• פרוקטוז טהור נצרך לעיתים נדירות לבד, בדרך כלל נצרך עם גלוקוז כסוכרוז (סוכר שולחן) או בסירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS)  הנפוץ במזונות עתירי סוכר בתעשית המזון.

פירוק במעי:

• במעי הדק, סוכרוז ו HFCS -מתפרקים באמצעות אנזימים לגלוקוז ופרוקטוז.

ספיגה:

• ספיגת פרוקטוז יכולה להיות מוגברת בנוכחות גלוקוז וחומרים אחרים כמו חומצות האמינו אלאנין, פרולין וגלוטמין.

! כאשר כמות הפרוקטוז והגלוקוז הנקלטת על ידי תאי המעי עולה על יכולתם לעכל, מולקולות העודף יוצאות מהתאים, נכנסות לזרם הדם ומוסעות לכבד.

חילוף החומרים של פרוקטוז בכבד:

• פרוקטוז נכנס לתאי הכבד באמצעות נשאים.

• בשונה מגלוקוז, המטבוליזם של פרוקטוז בכבד אינו מבוקר. מה שאומר שאין גבול לכמות הפרוקטוז שהכבד יכול לעבד.

• המחיר של זה הוא ירידה במאגרי האנרגיה (ATP).

• במקביל, יש יצירה של חומצת שתן ורדיקלים חופשיים במיטוכונדריה (האברונים בהם נוצרת אנרגיה).

* חילוף החומרים של פרוקטוז בכבד מוביל ליצירת מגוון תהליכים אנרגטיים תאיים, כולל ייצור שומנים מחדש, שומנים אשר נאגרים בכבד וגם יוצאים אל הדם (כטריגליצרידים) ומשפיעים על המטבוליזם של כל הגוף.

עליה בחומצת שתן בעקבות צריכת פרוקטוז

חומצת שתן מופרשת מהכבד למחזור הדם ורמותיה עשויות לעלות במהירות עד 4 מ"ג/ד"ל.

השפעות:

יתר לחץ דם: 

• פרוקטוז הוא הסוכר היחיד שגורם להעלאת רמות חומצת השתן בדם, מצב הידוע כ-Uricemia. מצב זה מקושר עם יתר לחץ דם, בעיקר דרך פגיעה בתפקוד האנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם).

• חומצת שתן מעכבת ייצור תחמוצת החנקן (NO), מה שמוביל להיצרות כלי הדם וליתר לחץ דם.

• חומצת שתן גורמת גם ליצירת סטרס חמצוני בתאי האנדותל.

• בנוסף, חומצת השתן מעודדת ייצור חלבון C-reactive (CRP) שמעכב את שחרור ה-NO וקשור עם דלקת כרונית.
  

טרשת עורקים (Atherosclerosis): 

• חומצת השתן מגבירה דלקת כרונית וייצור של סמני דלקת המעורבים בהתפתחות טרשת עורקים.

פרוקטוז ועמידות לאינסולין

• בצריכה עודפת של פרוקטוז מצטברים בכבד שומנים וחומרים נוספים כמו 'סרמידים' ו-'די אציל גליצרול' (DAG) אשר מחמירים את העמידות וקשורים עם תהליכי דלקת וחמצון.

הפרוקטוז ושומני הדם:

• פרוקטוז מעודד את ייצור הטריגליצרידים בכבד. מהכבד הם נשפכים לזרם הדם ומעלים את הסיכון לטרשת עורקים.

נכון להיום, הבנתנו על חילוף החומרים של פרוקטוז, במיוחד במעיים ובכבד, התקדמה באופן משמעותי. עם זאת, הקשר שבין צריכת פרוקטוז למחלות לב עדיין צריך להיבחן במחקרים עתידיים. 

ובינתיים, בקיץ הישראלי חשוב לשים לב שלא להפריז בצריכה עודפת של פירות, במיוחד בצורה של שייקים, בתוספת סוכר וכמובן לנסות להימנע ככל הניתן מצריכת ממתקים ומזונות עתירי סוכר.