יש לכם סוכרת ו/או רקע לבבי? כדאי לכם לקרוא

פרופ' מיכאל יונש,  מצנתר ממרכז רפואי קפלן, גרם לי להבין שאף אחד לא יהיה השעון המעורר שלנו, שיגרום לנו לקום ביום בהיר אחד ולבדוק את הלב. הוא סיים את הרצאתו במשפט "נתראה בחדר הצנתורים"- זהו האמצעי הכי מדויק לאבחנה ובעיניו פשוט. אז רגע לפני שאתם רצים לקבוע תור לצנתור בואו נציין כמה נקודות חשובות שעלו בהרצאתו:

• לחולי סוכרת סיכון מוגבר פי 2-4 למחלת לב (גברים פי 2, נשים פי 4)- לא חדש, אבל ראוי להזכיר. למעשה מחלת הסוכרת =מחלת לב, כך לפחות הרופאים והצוותים מתייחסים אליה ואני, שעוזרת לכם להוריד את העמידות לאינסולין, הראשונה לתמוך בתפיסה הזו. עמידות לאינסולין, חברים, מעלה סיכון למחלות לב פי 6-7.

• 32-43%  מחולי הסוכרת סובלים מאיסכמיה שקטה- זה אומר שאין תלונה ספציפית כמו כאבים בחזה, או כל מה שאנחנו נוטים לקשר לאירוע לבבי. לפעמים יש עייפות, כמו הגבר בן ה-61 שהציג יונש, אולי קושי בביצוע מאמץ גופני (אבל הי, פחות משליש מאיתנו מבצע פעילות גופנית על בסיס קבוע....., אז אם אנחנו מהבית למעלית, לרכב, למשרד וחזרה לא נרגיש במשהו שישלח אותנו לרופא).

• 1/3 מחולי הסוכרת שזה עתה אובחנו, כבר עברו אירוע לבבי! (כבר אמרנו סוכרת ולב יחדיו ילכו).

• קרישיות יתר היא הסכנה האמיתית, כיוון שעורק שנחסם בתהליך טרשתי, מצר את העורק אמנם, אבל כאשר נוצר קריש דם, הוא זה שיחסום את העורק ויביא לאירוע חריף- משמע התקף לב או דום לב.

• המטרה בטיפול באנשים שנמצאים בסיכון- סוכרתיים, אנשים שעברו צנתור והתקינו להם סטנט/ים או כאלו שעברו התקף לב, היא לייצב את הפלאק הטרשתי.

• אולי לפני כן חשוב לאתר את הטרשת ולשם כך הפרופ' (וגם אני ממליצה למטופלי המתוקים) ממליץ על בדיקת דופלר עורקי צוואר ורגליים (בדיקת אולטרסאונד פשוטה דרך הקופה). בדיקות נוספות הן הקלציום סקור- סיטי של עורקי הלב עם קרינה מנמלית ללא חומר ניגוד, יש קופות שמאשרות את הבדיקה דרך סל השירותים, או באופן פרטי עם החזר של ביטוח פרטי ויש צנתור וירטואלי או סיטי אנגיו לב שנעשה עם חומר ניגוד- בבדיקה זו כמות הקרינה די גדולה ואם יש כבר טרשת קשה לראות את ההיצרויות. הבדיקה הכי מדויקת, כאמור, היא צנתור, כי שם רואים הכל וגם אפשר להתערב והיא לא מאוד מורכבת, אבל כן חודרנית.

• עוד ציין פרופ' יונש בהרצאתו את התרופות ריבלסוס (שניתנת ככדור יומי) והאוזמפיק כאסטרטגיה להפחית טרשת. היתרון לפי יונש הוא מעבר לאיזון הסוכרת ולירידה במשקל. התרופות משפיעות לטובה על לחץ הדם, על הרכב הגוף, על מדדי דלקת כמו CRP ועל שומני הדם.

שורה תחתונה ממני, לפעמים נוח לנו להמשיך בחיינו ולהכחיש שיש לנו בעיה רפואית, או שכבר הגענו לגיל שאפשר להתחיל לדאוג. אז אל תדאגו, תעשו. נהלו את הבריאות שלכם, לכו לאנשי מקצוע שיקדישו זמן לשיחה על מצבכם הרפואי ועל איכות חייכם.

ואם תשאלו את דרור בן נוח הדיאטן שעשה כבוד לסקטור שלנו והיה הקינוח של הכנס החשוב הזה (תוכנית לאומית לסוכרת, הילטון תל אביב 17.5.23), דווקא המטפורמין (או גלוקופאז), יתאים יותר לחולה הסוכרתי הקשיש, כיוון שהתרופה מגינה מפני 

סרקופניה (אובדן כוח ומסת שריר) ועוזרת להכניס את הסוכר לשריר, בדומה לפעילות גופנית. מה שאומר שכל מקרה לגופו וחשוב לקחת את כל השיקולים ובעיקר להיות מודעים ולא להמשיך להימנע מדאגות. לכו להתייעץ, אמרנו?