אחד הרגעים ההיסטוריים ששודרו בטלוויזיה בסוף שנות ה-60 (20.7.1969 ליתר דיוק) היה הרגע שבו ניל ארמסטרונג וחבריו נחתו על הירח. ניל אמר את המשפט הבלתי נשכח "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". המשפט שלו נחרט במוחם של אנשים רבים והתחושה הייתה ששום דבר לא הולך להיות עוד בלתי אפשרי.
מאז, המסך לבש צורות רבות ומשמש לא רק לשידור של רגעים היסטוריים, בלשון המעטה. העלייה בשעות הישיבה מול מסך הפכה לבעיה הקשורה עם יצירת הרגלי אכילה לא בריאים ועם השמנה שהפכה למגיפה.
אומרים לנו שכדאי לנו לצמצם את שעות הישיבה מול מסך ואת האכילה בהיסח הדעת (מול המסך ובכלל) ואנחנו מנסים למצוא דרכים להיפרד מההרגל שהפך להתמכרות, בוודאי בתקופות של סגרים. שילוב של הגבלת תנועה עם אכילת אוכל מנחם עתיר פחמימות יחד עם הנגישות של מאכלים כמו גלידה ופיצה בהזמנה עד הבית, עלול להביא למקומות לא טובים הן מבחינת משקל והן מבחינת מצב בריאותי.
אז בהשראת המשפט המעצים הזה של מי שנחת על הירח, לא פחות, אני מזמינה אתכם לעשות צעדים קטנים שיקדמו אתכם לקראת השינוי המיוחל.
כמובן שהכי טוב להימנע לגמרי מאכילה מול טלוויזיה ולהכין מראש קנקן תה צמחים, מים אוד סודה כדי להעסיק את החך. ארוחת ערב מסודרת ומשביעה לפני הצפייה בטלוויזיה, במטבח כמובן, בישיבה ליד צלחת ובלי הסחות (ניידים, עיתונים, מחשב...) עשויה לעשות עבורכם חלק גדול מהעבודה. עדיין, לפעמים תרגישו כמיהה לנשנש משהו, זהו כוחו של הרגל. אך ניתן לשנותו לאט, בסבלנות ובהתמדה. הנה כמה טיפים בדרך לשינוי כה חשוב שעשוי להשפיע גם על הפרטנרים שלכם לכורסא:
כמויות מוגדרות מראש- הימנעו מאכילה ישירות מהאריזה. כאשר אנו רואים את המזון שאנו אוכלים זה משפיע על הכמות. אכילה מאריזות גדולות קשורה עם אכילה של כמויות גדולות. השתמשו בצלוחיות קטנות, שימו בהן את האוכל, אטמו את האריזה ואחסנו אותה בארון גבוה. רחוק מהעין, רחוק מהפה...
מודעות לטיב הנשנוש שבחרתם לבלות איתו מול המסך- הכנתם פופקורן לצפייה במשחק כדורגל ? בקערה כזו (כ-50 גרם פופקורן) יש 210 קלוריות 26 גרם פחמימות, 3.5 גרם סיבים, 5 גרם חלבון ו-8.5 גרם שומן. לעומת זאת ב-50 גרם פקאן יש רק 2.6 גרם פחמימות, בדיוק עשירית מהכמות שיש בפופקורן. כמות החלבון זהה לזו שבפופקורן, כמות הסיבים דומה (4 גרם). נכון, כמות הקלוריות גדולה- 370 קלוריות, זאת עקב כמות השומן (36.5 גרם), אבל, יש סיכוי שלא תמשיכו לנשנש. הפחמימות גורמות לתנודות ברמות ברמות הסוכר בדם (עליה חדה שלאחריה יש ירידה חדה) ולרצון להמשיך לנשנש. שומנים לעומת זאת אינם גורמים לעליית הסוכר בדם והם תורמים לשובע.
לאיזון הישיבה הפעילו את הגוף. קחו קופסאות שימורים, בקבוקי מים מינרלים או משקולות יד ובצעו תרגילים פשוטים. תוכלו גם לכופף ולישר את הברכיים או לבצע קימה וישיבה מהכורסא שלכם עם זרועות שלובות (עובד על שריר הארבע ראשי בירך, אחד השרירים הגדולים והחשובים בגוף וגם על שיווי המשקל). יש לכם הליכון/סטפר שהפך לקולב? זה הזמן להפעילו. תוכלו לצפות בחדשות או להקליט סדרות אהובות ולצפות בהן תוך כדי הפעלה של הגוף, כך לא תירדמו והגוף שלכם יאמר לכם תודה. זה כמובן ימנע מכם אכילה. כל כך הרבה ציפורים במכה.
תאמינו- שאתם מסוגלים להיפרד מההרגל שבחרתם לשנות, גם אם הוא מלווה אתכם שנים רבות. המוח שלנו אוהב הרגלים. כל מה שצריך לעשות זה למצוא הרגל חלופי ולחזור עליו עד שהוא הופך לאוטומטי ולא מצריך מאמץ מיוחד. שימו לב, להרגלים ישנים יש נטייה לצוץ כל פעם מחדש. יום עמוס בעבודה, חזרתם עייפים וויתרתם על ההליכון, או כל דבר שמסיח את דעתכם ומוציא אתכם מהשגרה הטובה שהצלחתם ליצור ושמקדמת את הבריאות שלכם. זהו זאת ובצעו את הצעדים הנכונים כדי לבסס את ההרגל הבריא.
דמיון מודרך- המוח שלנו לא מבדיל בין הווה לעתיד. דמיינו איך תרגישו כאשר תיפטרו מההרגל של נשנוש בלתי פוסק מול הטלויזיה ומאכילה בלתי מודעת ובלתי נשלטת? זכרו שאין דבר שהוא בלתי אפשרי (לפחות בדמיון).
מצאו את הלמה שלכם- מדוע חשוב לכם להשתנות? ובהקשר של היכולת לייצר מציאות חדשה ולהיות מסוגלים לדמיין את התוצאה הרצויה בין אם זה משקל, איזון סוכר או כל משימה שתרצו להצליח בה, חשוב שתייצרו מוטיבציה של toward- מה אתם כן רוצים. טעות נפוצה היא להתמקד רק במוטיבציה של away from- ממה אנחנו רוצים להימנע. במקום לחשוב על הבטן שמפריעה לכם חשבו על קלות תנועה, במקום לחשוב על הימנעות ממחלה, חשבו על החופש לטייל בארץ ובעולם או על להיות מסוגלים להנות ממשחק עם הנכדים.
Comments